להינות מהדרך

לאורך החיים בכל תחומי חיינו,
אנחנו הרבה פעמים מגדירים יעד שאנחנו רוצים להגיע אליו.
בין אם זה להוציא ציון טוב במבחן או להצליח לאפות עוגת שוקולד טעימה
או לנסוע מתל אביב לחיפה.
אנחנו מגדירים איזשהו יעד.
אנחנו יכולים להסתכל עליו כמטרה ואפשר להגדיר כוונה להגיע ליעד הזה.

ההבדל בין מטרה לכוונה הוא עולם ומלואו
כי אם הגדרנו את היעד הזה כמטרה ומסיבה כלשהיא לא הגענו אל היעד,
החוויה עשויה להיות חוויה של כישלון כי הגדרנו מטרה והמטרה לא הושגה.

המשמעות עשויה להיות שנכשלנו.
אבל אם הגדרנו כוונה להגיע לשם ובדרך קרו דברים משמעותיים ומהותיים,
ונהנינו מהדרך, והדרך הייתה בעלת חשיבות עבורנו,
אז גם אם לא הגענו,
יתכן ועדיין חווינו חוויה טובה, מלאה, בונה ומשמעותית ונצא בהרגשה טובה.

אז בואו נדייק את זה עוד.
אם אנחנו שואפים לאיזשהו יעד,
מרגע שקיבלנו את הכיוון והתחלנו לצעוד, מה שכרגע משמעותי היא הדרך.
זאת אומרת שאם בחרנו לנסוע מת״א לחיפה,
והכוונה שלנו הייתה להגיע לחיפה והתחלנו לנסוע, ונסענו והדרך יפה,
ואולי בחרנו בכביש החוף ובדרך ראינו חוף מאוד יפה שלא היינו בו בעבר
ועצרנו את האוטו וירדנו אל החוף
ובילינו ושיחקנו ונשמנו והרגשנו והקשבנו לגלים ועברנו חוויה נעימה.

יתכן ויגיע הערב ונגיד ‘מממ כבר בא לנו לחזור הביתה’
ואולי הפעם נשחרר את הכוונה להגיע לחיפה.
נשחרר את הבחירה להגיע לחיפה כי עברנו פה חוויה טובה ומשמעותית
ואנחנו חוזרים הביתה מרוצים, מלאים, שמחים ומסופקים.
אפילו שלכאורה המטרה לא הושגה.
אבל מכיוון שלא הוגדרה מטרה אלא הוגדרה רק כוונה,
אז הכוונה הגדירה את הכיוון והתחלנו את הנסיעה,
והדרך יצרה עבורנו הזדמנויות חדשות.
זימנה לנו מתנות ובחרנו לקבל אותם,
בחרנו ליהנות מהמתנות ומההפתעות בדרך.
נוכל לקבוע תאריך אחר או יום אחר שניסע לחיפה.
אבל לא חווינו כישלון, חווינו שמחה, העצמה, סיפוק, אהבה, חוויה טובה וקרבה.

אם היינו מגדירים את חיפה כמטרה,
היינו חוזרים הביתה מתוסכלים, עייפים, עצובים עם תחושת כישלון,
אולי תחושת חוסר ערך, הלקאה עצמית, תחושת אשמה ופשוט זו חוויה מיותרת ומחלישה.

אין לנו רצון או שאיפה להגיע לתחושות האלו
כי אנחנו מחפשים דרכים להעצים את עצמינו
ולחיות בחוויה של העצמה אישית מתמדת
ולכן אנחנו נגדיר כוונה
אבל נהנה גם מהדרך.
ונצעד בכיוון אל היעד כשהדרך תהיה משמעותית לא פחות מההגעה אל היעד.
אנחנו נהנה מהמתנות שבדרך ומההזדמנויות לחוויות טובות ונחיה באהבה ובהקשבה ובחמלה אל עצמנו.

כתבות נוספות באתר

מודל רצ"ב לתקשורת מקרבת וחוסן - דרך הגודהה טל קרן כץ

מודל רצ”ב: הנוסחה לתקשורת מקרבת בלי מלחמות

מודל רצ”ב (רגש, צורך, בקשה) הוא כלי יישומי לניהול תקשורת בין-אישית מיטיבה בשיטת דרך הגודהה. המודל מנחה את האדם להסיט את השיח מהאשמות מבוססות פרשנות סובייקטיבית, אל עבר שיתוף של החוויה הרגשית הפנימית והגדרת הצרכים הבסיסיים. תהליך זה מונע את הפעלת מנגנוני ההגנה של השומע ומאפשר פתרון קונפליקטים מתוך חוסן ומנהיגות פנימית.

קרא עוד »
חיווט מחדש של המוח וחוויית הבית הפנימית - דרך הגודהה טל קרן כץ

להמציא בית חדש: איך לחווט מחדש את תבניות הביטחון של המוח

חוויית הבית הרגשית מקודדת במערכת העצבית ובגוף בשלבי החיים המוקדמים. המוח האנושי, המבוסס על תבניות מוכרות, נוטה לזהות תדרים רגשיים מהילדות (כמו מתח, דריכות או ביקורת) כסביבה בטוחה, גם אם הם מחלישים את האדם בבגרותו. תהליך חיווט מחדש של חוויית הבית מבוסס על גמישות מוחית (Neuroplasticity) ומאפשר יצירה יזומה של תבניות רגשיות חדשות של ביטחון פנימי ושקט.

קרא עוד »

ממתח וחרדה לחיים חדשים

זה הזמן להשאיר פרטים
ולהתחיל את תהליך הריפוי שלך