בני האדם זקוקים למגע. ברגע שאנחנו נולדים יש כמיהה למגע. זה צורך בסיסי. בהיותו צורך בסיסי, לאורך השנים אנחנו רוצים את הדרך לתת מענה לצורך הזה. הרבה פעמים אנחנו רוצים מגע ממישהו או בזמן שהוא לאו דווקא מתאים.
לא תמיד יש הלימה בין הרצון והצורך שלנו למציאות שקוראת בפועל.
לעיתים אנחנו מוצאים את עצמינו בחוסר של הצורך הכ"כ משמעותי הזה.
הרבה פעמים גברים זקוקים למגע מהאישה שמולם כשלה יש עדיין צורך לשמור על עצמה, להגן על עצמה וללכת בקצב איטי יותר מהפרטנר שלה.
לכן רבים מאתנו מכירים סיטואציות בהם אנחנו נשארים עם חוויה של חוסר.
לעיתים אנחנו מוצאים דרכים עקיפות לבקש או לקבל מגע או כל צורך אחר בקרבה ובאינטימיות.
ברגע שאנחנו מבינים את המהות של מעגל ההסכמה אנחנו לומדים להכניס יושרה לבקשות שלנו, אנחנו לומדים להתמסר, לומדים נתינה אמיתית מהי, להכיר תודה ונדיבות. אנחנו יכולים לתרגל ערכים שהם באמת ערכי יסוד במערכות יחסים.
ברגע שאני מבינה את מעגל ההסכמה ופתאום אני קולטת שאני נמצאת ברביע מסוים, אבל מי שמולי חושב שאני ברביע אחר, אז התמונה מתחילה להתבהר ופתאום אי הבנה שקוראת מדי פעם עשויה להפטר או לא לקרות בכלל כי אין צורך במניפולציה עקיפה כדי לקבל מגע. אפשר להגיד ישירות מה אני רוצה שיקרה עכשיו.
מעגל ההסכמה מדבר על שתי דינמיקות עיקריות של מערכת יחסים. דינמיקה ראשנה של מישהו אקטיבי שהוא בעצם נותן מגע ומולו נמצא מישהו פסיבי בקבלה שהוא מקבל מגע.
זאת דינמיקה פשוטה שקוראת בעצם בכל טיפול שאנחנו הולכים אליו, בין אם זה שיאצו, דיקור, עיסוי שבדי או פסיכולוג. מישהו אקטיבי בנתינה ומישהו פסיבי בקבלה- קל מוכר וידוע.
הדינמיקה השנייה מדברת על מצב שמישהו פסיבי בנתינה שהוא מתמסר,
ומולו יש מישהו אקטיבי והוא מקבל מזה שמולו שמאפשר לו.
הוא משתמש ביושרה הפנימית שלו כדי להיות בלקיחה ברורה, מדויקת וללא מניפולציה. הדינמיקה הזו היא טריקית, מסוכנת מעט אבל יש בה מתנות רבות – פראיות, ג'וסיות, שמחת חיים, תשוקה, עניין, מסתורין, שובבות. היא מאד משמעותית ואנחנו כן רוצים לחיות גם בה. זאת אומרת שאנחנו רוצים מערכות יחסים שיהיו בשתי הדינמיקות.
בטי מרטין חילקה את המעגל ל-4 רבעים.
היא מסבירה שהחצי העליון- 2 הרבעים העליונים זה הרבדים האקטיביים.
ושני הרבעים התחתונים הם הפאסיביים.
לעומת זאת, החצי השמאלי, שני הרבעים השמאליים, הם נתינה והשניים הימניים בקבלה. מה שמייצר 4 רבעים שכל אחד מהם יש לו איכות אחרת, חשובה באותה מידה, ארבעתם חשובים. ועל ארבעתם אנחנו לא רוצים לוותר כי אם נחייה בארבעתם נוכל לחיות באופן מלא.
הרביע בצד שמאל למעלה, זה הרביע שהוא אקטיבי ובנתינה ולכן נקרא לו 'הנותן'
הרביע שמולו בצד ימין למטה הוא פסיבי ובקבלה ולכן הוא יהיה 'מקבל'.
הרביע משמאל למטה הוא פסיבי ובנתינה ולכן נקרא לו 'מאפשר'.
הרביע שמולו למעלה מצד ימין הוא אקטיבי ובקבלה ולכן נקרא לו 'לוקח'.
אז בוא נתבונן מה הצל של כל רביע ולאן אפשר 'ליפול'
נתבונן בצד של הנותן. אם אני נותן ונותן ולא מעריכים אותי אני יכול להגיע למצב שאני מותש, מרוקן ואני יכול להתלונן שאני תמיד עושה ואף אחד לא מעריך ולהתנהג כמו קדוש מעונה.
בצד של המקבל. אם תמיד עושים למענו והוא מתבטל ולא עושה כלום וגם לא מעריך את מה שעושים למענו. הוא מגיע למצב שהוא מתבטל ותלוי באלו שעושים למענו ומתעצל ומחכה. 'אני לא מסדר את החדר' 'אני לא עושה לעצמי כביסה, שאמא תעשה גם אם לא יהיה לי מה ללבוש'. עצלות שמכורה לזה שמולי. מול הרביע של הנותן.
בצד של המאפשר. אם אנחנו מאפשרים כל הזמן שיקחו ממנו, והלקיחה לא מאוזנת והאפשור שלנו הוא בהתמסרות טוטאלית אבל באפס הקשבה לעצמינו אנחנו עשויים להגיע למצב שמרוקנים אותנו ושאחנו הופכים להיות קורבן של ההתנהגות הזאת. אנחנו עשויים להגיע למצב שאנחנו סמרטוט רצפה, שבר כלי ואולי להחזיק איזשהוא כעס מול הלוקחים אבל הוא מופנה כלפינו כי אנחנו לא מעיזים לכעוס. עשוי להיות שם המון שיפוט עצמי והלקאה עצמית אבל ממשיכים לאפשר את ההתנהגות הזאת.
מי שמולנו והוא לוקח, עשוי להגיע למצב שהוא יהיה תוקף, אונס, לוקח בלי רשות. כשהוא רוצה לקחת אבל לא משתמש ביושרה, לא מבקש, לא שואל, אז הוא בעצם עושה מניפולציה על המאפשר וגוזל ממנו משהו במרמה ומתעלל או מנצל ולוקח ללא רשות.
אפשר לתאר את הפעולה שקוראת ע"י חץ שנצייר מזה שפועל לזה שמולו.
חיצי הפעולה יצוירו מהרביע של הנותן למקבל ומהרביע של הלוקח למאפשר. שני החיצים פונים כלפי מטה.
אפשר לצייר חץ למתנה. מאיזה כיוון לאיזה כיוון המתנה תלך?
מהרביע של הנותן למקבל המתנה תלך גם הפעם מצד שמאל למעלה לצד ימין למטה. המתנה תלך באותו כיוון של חץ הפעולה. לעומת זאת בדינמיקה השנייה של ה'מאפשר' – 'לוקח', החץ של המתנה ילך מ"המאפשר' משמאל למטה לעבר ה'לוקח'. זאת אומרת שהחץ של המתנה הפוך לחץ של הפעולה ולכן הדינאמיקה הזו היא מסוכנת ואיתה צריך לנהוג בזהירות ועם המון תקשורת. כשהדינמיקה הזו מתוקשרת ביושרה ובאכפתיות ובאהבה אין סיבה להגיע לאי הבנה.
ברגע שהבנו את השרטוט שנמצא מולנו של 'מעגל ההסכמה', אנחנו גם יכולים לראות באיזה אופן אנחנו בוחרים לחיות מול האהובים שלנו, מול האנשים המשמעותיים בחיינו. כשיש לנו מערכת יחסים עם מישהו שאנחנו אוהבים, איכשהוא כל רגע ורגע יהיה כלול במעגל ההסכמה בצורה כלשהיא.
מה קורה אם אנחנו פועלים ללא ההסכמה?
אנחנו יכולים ליפול אל הצל של כל הרביעים והצל בהם הוא לא נעים ופשוט. הוא יוצר תסכול, כאב, עוגמת נפש, צער, כעס ועוד מלא רגשות קשים שלאו דווקא צריך להגיע אליהם. שהם לא חייבים להיות חלק מהחיים שלנו ולצערנו הם כן. לחלקינו לפחות.
לי הם היו מאד בולטים במערכות היחסים שלי לפני שהכרתי את מעגל ההסכמה והוא שינה לי את החיים.
הצל בארבעתם הוא לא רצוי. איננו רוצים שהוא יהיה חלק מהמערכות יחסים מול האהובים שלנו ולכן המעגל הזה הוא כ"כ חכם. הוא מלמד אותנו איך לחיות באהבה ובתקשורת להגיע למצב של הסכמה לכל פעולה שאנחנו עושים , מקבלים או שנעשית עלינו. ברגע שהכל מתוקשר ובהסכמה אז גם אפשר לחיות בשלום ובאהבה וגם להכניס למערכות יחסים שלנו שובבות ופראיות והרבה קסם והרבה משחקיות ולחיות על כל קשת החוויות.
בהצלחה ותהנו.
טל קרן כץ
