*********טריגר פגיעה מינית *******
אפשר גם לדלג לסוף למסר האישי לגברים ולנשים.

לפני 5 שנים בדיוק, הלכתי למסיבת יום הולדת של חבר אהוב
בה הכרתי מעט מאד אנשים.
ישבתי בסלון על אחד הפופים וזה שהמסיבה היתה בבית שלו התיישב לידי.

בהתחלה היה לי נעים שאני לא מרגישה לבד ולאט לאט הנוכחות שלו הייתה יותר ויותר מאיימת ופולשנית ומפחידה עבורי.
בהיותי בעלת היסטוריה של פגיעה מינית, הייתי מודעת לכמה הנושא רגיש אצלי והבנתי כמה הגוף שלי במצוקה.

הוא נצמד אליי עוד ושם לי יד על הכתף וכל הגוף שלי צעק 'לא רוצה!'
אבל הפה שלי שתק. ולא אמרתי כלום.
אמרתי לעצמי 'לא נורא אני אתגבר כי עוד מעט הוא יעבור לדבר עם מישהי אחרת, העיקר להישאר נחמדה'.
והתנחמדתי.

וחייכתי אליו והוא כנראה פירש את זה שנחמד לי ושם עליי עוד יד על הרגל.
אני יושבת שם מפוחדת, קפואה, כמהה לזה שזה ייגמר ושהוא יקום
ובעיקר מרגישה את זה שהוא נמשך אליי ושהרגשת הדחייה שאני מרגישה אליו, הולכת וגדלה בתוכי.

הפחד הולך וגדל, המצוקה הולכת וגדלה ואני ממשיכה לשתוק.
אומרת לעצמי 'לא נורא תכף זה ייגמר, תכף הוא יזוז.
יימאס לו והוא יראה שאני בגדול לא משתפת פעולה.'
אני ממשיכה לשבת שם על הפוף, הוא לידי והיד שלו עליי.
אני בקושי נושמת מרב פחד. נשימה שטחית, מצוקתית ואין לי מושג מה נעשה בחדר.

יש כמה אנשים שמנגנים שירים שאני לא מכירה ושרים אותם ביחד ובגדול החוויה שלי היא שבא לי למות ואני שותקת ולא זזה.
אני מתפללת שהוא יקום וילך.

אחרי כמה זמן שהידיים שלו עליי אני קולטת שהחוויה שלי היא כמו של ארנבת במלכודת. אני מרגישה שכבר נלכדתי. שבעצם זה מאוחר מדי ואין לי איך לברוח. אני כאן ולא יכולה להתרחק. השרירים שלי לא נענים לרצון שלי לקום ולזוז ואני פשוט צריכה לחכות שזה ייגמר.
קפואה, לא נושמת, מפוחדת ובמצוקה אדירה.

ואז הוא קם, הוא היה צריך להביא משהו.
אני צריכה ללכת לשירותים ומבינה שזו הזדמנות ורצה לשירותים לפני שהוא יראה.

אני בשירותים וכשאני פותחת את הדלת לצאת, הוא חוסם את הדלת של השירותים ועומד מולי.
אני עומדת מולו, הוא גבוה ממני בראש, מפחדת פחד מוות ואין לי מושג מה אני עושה במצב הזה. ואז הוא שואל אותי 'רוצה לבוא לראות את החדר שינה שלי?'
והתשובה שלי היא 'ברור שלא… מעדיפה לקפוץ מהגג' אבל אני לא יכולה לענות,
אין לי קול ואף שריר בגוף לא נשמע אליי.

מרגע שהוא מסתכל עליי, אני מרגישה משותקת, כמו ארנבת במלכודת שלא יכולה לעשות שום דבר והצייד יכול לעשות בה מה שהוא רוצה.
הוא מוליך אותי אל החדר שינה שלו ואני לכאורה מסתכלת ואומרת לעצמי 'הלוואי ויהיה לי את הכח לברוח מפה עכשיו' אך אף שריר בגוף שלי לא זז.

הוא משכיב אותי על המיטה שלו ונשכב עליי ולפני שהוא מספיק לעשות הרבה אני מצליחה לאסוף את עצמי, להפיל את עצמי מתחתיו על הרצפה ולרוץ בחזרה לסלון לאיפה שכל האנשים נמצאים.

למה אני מספרת לכם את כל זה?
אני חזרתי הביתה מאד מבוישת. הרגשתי כמויות אדירות של אשמה, בושה וכעס על עצמי.

הייתה לי אז קליניקה לטיפול רגשי. ליוויתי נפגעי תקיפה מינית בקליניקה שלי. זאת הייתה השליחות שלי בעקבות הילדות שלי שבה חוויתי התעללות מינית מתמשכת.

למדתי בילדות הגנה עצמית בשיטת 'דניס השרדות'. אני יודעת להיחלץ מהמון מצבים שבהם תופסים אותי בכח בכל מיני סיטואציות. אבל אף אחד לא הכין אותי למה עושים כשהגוף נכנס לFreeze

מה עושים מול תחושת הקפאון שבה אין לי קול ואף שריר לא נשמע אליי.
מה עושים אז? שאף אחד לא אלים אליי. ועדיין אני לא מצליחה להתנגד?
היום אני יכולה להגיד שהאירוע הזה הוא אחד האירועים המשמעותיים שקרו לי בחיים. החיים שלי עברו בזכות האירוע הזה שידרוג מטורף שלא הייתי חולמת עליו אפילו בדמיון הכי פרוע שלי.

יש לי מסר לנשים ומסר לגברים. סליחה מראש על ההכללה. מקווה שלא תסקלו אותי באבנים.

מסר לגברים:
איך אני אדע שהאשה שמולי היא בFREEZ, איך אני אדע שהיא קפואה? שהיא לא באמת רוצה את מה שאני מציע לה כרגע?
יש כמה סימנים, לא כולם קלים לזיהוי.
הגוף שלה קר, נוקשה והנשימה שטחית.

אם נראה לך שזה המצב, תעצור ותשאל אותה 'מה שלומך? את בסדר? למה את זקוקה עכשיו?' לפעמים אנחנו לא יודעים אם האישה שמולנו היא באמת ב'כן' לסיטואציה. לכן אפשר לעצור אם אני לא בטוח ולשאול אותה 'מה בא לך שיקרה עכשיו'
ולעצור.
לא להמשיך עד שהיא אומרת מה באמת היא רוצה שיקרה. וכשהיא עונה לשאול אותה 'את בטוחה באמת שזה מה שאת רוצה?' ואז לשמוע מה התשובה.

'כן' הוא לאו דווקא תמיד 'כן'.
מבט עיניים, נידה עם הראש הם לאו דווקא תמיד 'כן'.
מכיוון שחונכנו לעשות מה שאומרים לנו, להיות בריצוי, בנחמדות, בשיתוף פעולה, לפעמים ה'כן' שלנו לא משקף אמת מדויקת מתוכנו.
אם אתה באמת רוצה לדעת אם האישה שמולך היא ב'כן', תחפש 'כן' חזק. באנגלית אנחנו קוראים לו HELL YEAH!

'אולי' זה לא.
'אני חושבת שכן' זה לא.
'נראה לי שכן' זה לא.

אז מה זה כן?
רק 'כן, בבקשה כן', זה כן.
אז אם אתה רוצה לתרגל את ההקשבה שלך לאישה שמולך אתה יכול לבדוק מתי הכן שלה הוא אמיתי והוא 'כן, בבקשה כן' ואז כנראה שאתה בכיוון הנכון.

מסר לנשים:
יש שלושה מנגנוני הגנה להתקפה- FIGHT/FLIGHT/FREEZE.
לא תמיד ניתן לבחור את התגובה שלנו ולעיתים המערכת שלנו בוחרת בשבילנו.

אם נכנסת לFREEZE תכירי את המצב הזה, תכירי איך זה מרגיש בגוף. תבדקי מה זה אומר להרגיש את הFREEZE.
הקור, הנוקשות, הפחד. תתוודעי אל החוויה הפיזית שבתוכך וכשנכנסת אליה ואת מזהה שהיא שם, תנסי לעצור הכל ופשוט לזוז הצידה, לא משנה מול מי את נמצאת ומה קורה. לקחת את עצמך ולזוז הצידה. להגיד 'עצור', אני צריכה לזוז'.

ואז ליצור קשר עם מישהו או מישהי שיכול לתווך מציאות. שיכול להסביר לך מה קורה. שיכול הקשיב ולתמוך בך ולהיות לך לאזן קשבת באותו הרגע ולהסכים לקבל עזרה. לשתף, להתייעץ ולקבל תמיכה מכל מעגל תמיכה שהוא.

אפשרות נוספת היא ללכת לסדנה או לקורס או למטפל/ת שיודעים ללמד להושיט יד קדימה ולהגיד 'עצור' שמלמדים להגיד 'סליחה, מה אתה עושה', 'מה אתה חושב שאתה עושה?' זה לא מקובל עלי, תפסיק…

הFREEZE הוא אוטומטי אבל יש אוסף של דרכים שניתן להשתמש בהם כדי לצאת ממנו. אני למדתי את זה על בשרי אבל חולקת את הידע הזה ועוד ידע שצברתי במהלך החיים בקבוצות נשים שאני מעבירה שהלוואי שהיתה לי קבוצה כזו להתפתחות אישית לפני כמה שנים.

אם בא לך ללמוד עוד תכתבי לי או תתקשרי אלי.
באהבה, טל.